הסדרי ראיה - כללי

א.	הגדרת הקשר ואופיו	להגדירו את היקף הקשר, האם מדובר ב"משמורת משותפת" הסדרי קשר רחבים/מצומצמים וכדומה.
ב.	ימי הקשר ושעות הקשר	באילו מימי השבוע יקוים הקשר, ולכמה שעות, עם לינה או ללא לינה וכדומה...
ג.	חופשות וחגים	אופן חלוקת זמני השהיה בחופשות ובחגים.

מתכונות שונות של הסדרי ראייה - קיימות מתכונות שונות של הסדרי ראייה מקובלים וההגדרות הבאות נועדו אך ורק לשמש כדוגמאות להמחשה:

הסדרי הראייה	מספר ימי הראיה באמצע השבוע	סופי שבוע	הערות
משמורת משותפת	2-3 כולל לינה	אחת לשבועיים	כולל לינה
רחבים	2 כולל לינה	אחת לשבועיים	יתכן סופ"ש ארוך (כלומר כולל מוצ"ש)
בינוניים	1-2 כאשר פעם אחת לפחות כולל לינה	אחת לשבועיים	יתכן סופ"ש ארוך או קצר
צרים	1-2 לא כולל לינה	אחת לשבועיים	יתכן סופ"ש ארוך או קצר
רק סופי שבוע	0-1 לא כולל לינה	3-4 מתוך כל סופי השבוע

הסדרי ראיה ומזונות – הואיל ותשלומי המזונות בישראל עדיין כפופים לדין האישי הדתי עיקר הנטל במזונות הילדים מוטל על האבות. אף שלהיקף הסדרי הראיה השלכה ברורה על הוצאות מי מההורים עבור הקטין הערכאות השיפוטיות נוהגות לחייב את האבות במלוא המזונות, ואולם לאחרונה ניכרת מגמה הולכת וגדלה של ערכאות השפוט ליחס משקל משמעותי יותר למשך הזמן שהקטין שוהה עם אביו ולהפחית במידת מה מן המזונות ככל שהילד שוהה יותר בבית אביו, כלומר ככל שהסדרי הראייה עם האב רחבים יותר.

תסקיר פקה"ס – במקרים בהם מתקשים ההורים להגיע בכוחות עצמם להסכמה בנוגע להיקף הסדרי הראיה ו/או כאשר הערכאה השיפוטית מוצאת את הדבר לנכון, ימונה פקיד/ת סעד לסדרי דין (להלן: פקה"ס) לבצע בדיקה ולהמליץ על הסדרי הקשר המתאימים למשפחה זו. חוות הדעת המוגשת מטעם פקה"ס נקראת תסקיר. אף שלתסקיר זה חשיבות והשפעה רבה על עמדת ההכרעה השיפוטית התסקיר משמש כהמלצה בלבד ואינו מחייב את הערכאה השיפוטית.

חופשות וחגים – במסגרת הסדרי הראיה מקובל לקבוע בהסכם חלוקה קבועה ומסודרת של ימי החגים והחופשות בהם יבלה הקטין עם מי מהוריו. המקובל הוא לקבוע חגים מסוימים לאחד ההורים כאשר בשנה הבאה הסדר בן ההורים מתהפך וחוזר חלילה, לדוגמה:

הורה א': ראש השנה, סוכות, נר ראשון של חנוכה, פסח שני, ל"ג בעומר, שבועות.

הורה ב': יום כיפור, שמחת תורה, נר אחרון של חנוכה, פורים, פסח, יום העצמאות.

1. האם אפשר לשלול מאב שלא משלם מזונות את הסדרי הראיה?
לא ולא! אין לפגוע בהסדרי הקשר של הקטין עם מי מהוריו, קל וחומר עקב אי תשלום מזונות. פגיעה בהסדרי הקשר של הקטין עם מי מהוריו פוגעת בראש ובראשונה בזכותו של הקטין לקשר מיטבי עם שני הוריו. גם אם אחד ההורים אינו עומד בהתחייבויותיו אין להורה השני סמכות לשלול או לחבל בהסדרי הקשר. סמכות זו נתונה רק בידי ההכרעה השיפוטית, או מי שהוסמך על ידה (פקה"ס למשל) ואי תשלום מזונות אינו מקובל כעילה משפטית המצדיקה פגיעה נוספת בקטין.

2. מדוע נהוג לומר שהסדרי הראייה הם להורה שאינו משמורן?
הואיל והמצב השכיח הינו שהמשמורת (החזקה) נתונה בידי אחד ההורים ("הורה משמורן") מקובל לתפוס את הסדרי הראיה כקביעת זכיותיו של ההורה שאינו משמורן, אך המצב לאשורו הוא שהסדרי הראיה עוסקים בזכויותיהם של שני ההורים, ובעצם בזכותו של הקטין לקשר מיטבי עם שני הוריו.

3. מה זה מרכז קשר והסדרי ראייה בפיקוח?
מרכזי הקשר נועדו לאפשר מפגש בין הורים וילדיהם בנוכחות ובפיקוח של פקידת סעד. יש מקרים בהם מרכז הקשר נקבע אך ורק כמקום מפגש "ניטראלי" כדי למנוע חיכוך בין ההורים בעת העברת הקטין מאחד לשני. ישנם גם מקרים בהם נדרש ע"י ההכרעה השיפוטית שיקויים פיקוח בזמן קיום הקשר בין הקטין להורה במיוחד במקרים בהם קיים חשש שאחד ההורים ינצל לרעה את הסדרי הקשר (למשל להסתה).

4. האם תמיד ההורה שלו הסדרי הראיה צריך לאסוף ולהחזיר את הילד?
הנסיעות לצורך קיום הסדרי הראיה אינן חייבות להיות באחריותו הבלעדית של אחד ההורים וזהו נושא הפתוח למו"מ בין ההורים בעת קביעת הסדרי הראיה. מלבד ההשלכות הכלכליות של הנסיעות ואובדן זמן יש לכך משמעויות נוספות שיכולות להיות מכריעות במידה ואחד ההורים יעתיק את מקום מגוריו למקום מרוחק. למשל, אחת הדרכים להתחלק בנטל היא שאחד ההורים יאסוף ושהשני יחזיר.

5. האם ניתן לדרוש השתתפות בעלות הנסיעות לצורך הסדרי הראיה מההורה השני?
בהחלט כן. ככל שהמרחק גדול ביותר בין שני בתי ההורים ההשלכות הכלכליות של הנסיעות לצורך קיום הסדרי הראיה תהיה ממשמעותית יותר ועל כן רצוי מאד להתייחס להיבט זה בהסכם המגדיר את הסדרי הראייה.

6. הסדרי הראייה מתנגשים עם הפעילויות החברתיות של הקטין – מה ניתן לעשות?
אין ספק שישנה חשיבות גבוהה שהסדרי הקשר לא יפגעו בפעילויות החברתיות של הקטין וברור שככל שהסדרי הראיה הם צרים יותר כך כל אירוע חברתי הנופל על יום שכזה מצמצם בצורה משמעותית מאד את הקשר עם ההורה ובא על חשבונו. כמובן שאם ניתן לשלב את הפעילות החברתית עם קיום הקשר זהו פתרון מצוין (למשל ללכת עם הקטין למסיבת יום הולדת). מומלץ לחתור למצב בו הסדרי הראיה לא יבואו על חשבון קשריו ועיסוקיו של הקטין, כך לדוגמה אם מגורי ההורה יהיו באותה סביבת מגורים הקטין יוכל להזמין גם לבית ההורה השני חברים למשחק דבר שיכול להקל עליו.

7. חברתו של האב נוכחת במפגשים של הקטין עם אביו – האם אני יכולה להתנגד לכך?
כל הורה צריך לכבד את האוטונומיה של ההורה השני בזמן שהילד אצלו, למעט אם קיים חשש מבוסס שהילד חשוף לסכנה מוחשית, או נמצא תחת השפעה שלילית העלולה להזיק לו, וגם אז ניתן לעשות זאת רק על ידי פניה לגורם מוסמך, למשל להכרעה השיפוטית, אך רצוי שלא לפנות בדברים של עלמה.

8. האם ישנה דרך לצמצם את המגע עם בן/בת הזוג בעת קיום הסדרי הראיה?
ניתן לצמצם במידה משמעותית מאד את תדירות הקשר עם בן/בת הזוג באמצעות איסוף הקטין ישירות ממוסד הלימודים בתום הפעילות והחזרתו בבוקר ישירות למוסד הלימודים. הסדר מעין זה מונע ויכוחים על איחורים ומצמצם במידה רבה את האינטראקציה בין ההורים. דרך אחרת, אך פחות נעימה היא להיעזר בצד שלישי או במרכזי הקשר.

9. האם ניתן לשנות הסדרי ראיה?
ברמת העיקרון, באין הסכמה בין הצדדים ניתן לפנות להכרעה השיפוטית בבקשה מתאימה לשינוי הסדרי הראיה. במקרים בהם תכלית הבקשה היא צמצום הסדרי הראיה ידרשו נסיבות כבדות משקל לתמוך בבקשה, לעומת זאת לבקשה להרחבת הסדרי הקשר ישנם סיכויים גבוהים יותר שההכרעה השיפוטית תיענה בחיוב גם בנסיבות קלות, והכול בכפוף לטובת הקטין.