|
ע"פ הדין האישי היהודי, כאשר בני זוג נפרדים הבעל מחויב לשאת בתשלום מזונות אשתו כל עוד הם נשואים ועד מתן הגט. מזונות האישה אמורים לשמר את רמת החיים לה הורגלה האישה בתקופת חייהם המשותפים של בני הזוג והם כוללים הוצאות עבור: מזון, קורת גג, אחזקת הבית, בריאות, ביגוד, הנעלה, קוסמטיקה, מספרה, היגיינה אישית, תחבורה, נופש תרבות וכדומה.
גובה המזונות, נקבע ע"פ צרכי האישה ורמת החיים אליה הורגלה, אך נלקח בחשבון גם הכנסתם של שני בני הזוג, קרי מקורותיהם הכספיים הן מעבודה והן מרכוש.
תשלום המזונות לאישה מעוגן על פי שתי תפיסות:
א. הדין היהודי - קובע שהכנסות האישה ורכושה (על פירותיו), שייכים לבעל, ומכאן מחויב הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים, שכן לכאורה חלוקת הרכוש בין בני הזוג נעשית עם מתן הגט. עם זאת, הואיל ובפועל (ובד"כ) הכנסת האישה נותרת בידיה ניתן לבעל לקזז מן המזונות המגיעים לה את שכרה ולשלם לה רק "השלמת מזונות", כל שכן במקרים בהם משכורת האישה גבוהה דיה ועונה על צרכיה.
ב. דמי הסתגלות וסיוע - ההכרעות השיפוטיות נוטות להכיר במקרים מיוחדים, בהם האישה נותרת תלויה באופן מובהק במזונותיה (לדוגמה עקרת בית, חסרת מקצוע), שהגירושין עלולים להמיט עליה חיי חוסר קשים. לפי כך במקרים מיוחדים יקבעו ההכרעות השיפוטיות כי יש מקום להמשיך את תשלומי מזונות האישה בצורה זו או אחרת כדי לאפשר לאישה להסתגל למצבה החדש ולשקם את חייה, קל וחומר כאשר לבעל נותרת הכנסה חופשית.
ע"פ הדין אין הבעל רשאי לדרוש מאשתו כי תצא לעבוד בכדי לפטור עצמו מחובת מזונותיה, אך בפועל ההכרעות השיפוטיות אינן רואות בעין יפה סירובה של אישה לצאת לעבודה, קל וחומר עם נהגה לעבוד טרם פרוץ הקרע בין בני הזוג, וזאת מן הטעם של העדר תום לב. במקרים בהם האישה מסרבת לצאת לעבודה ביהמ"ש נוהג לקבוע את מזונותיה על דרך הצמצום או מחייב את הבעל לשלם "השלמת מזונות".
במקרים מיוחדים ניתן לשלול את זכאותה של האישה ל"מזונות אישה", כגון: כאשר פרידת בני הזוג נובעת מבגידת האישה (אף כי בית המשפט גורס כי הדבר נוגד את עיקרון השוויון), כאשר האישה הוגדרה ע"י ביה"ד הרבני כ"אישה מורדת" (פרידת בני הזוג עקב סירובה לקיים יחסי מין עם הבעל ללא עילה מוצדקת), עזיבתה את הבית ללא עילה מוצדקת ובמיוחד כאשר האישה מסרבת לקיים את הליכי הגט.
שאלות ותשובות נפוצות:
1. האם יש קשר בין גובה מזונות האישה ובין רכושה?
בקביעת "מזונות אישה" לא יילקח בחשבון רכושה אבל כן פירותיו, כך למשל שכר הדירה שמניבה דירה השייכת לאישה יהווה חלק מהכנסתה ועל כן יקוזז בהתאם.
2. מה קורה כאשר בני הזוג לא יהודים או נשאו בנשואים אזרחיים?
חובת תשלום "מזונות אישה" אינה תקפה בנישואים אזרחיים, ואולם הואיל ומדובר בחוזה נישואין החובות והזכויות נגזרים מחוק החוזים (התשל"ג- 1973), ועל פי מה שסוכם בין הצדדים. עם זאת, אין פירוש הדבר כי אחד הצדדים יוכל להפקיר את הצד השני לרעב ומחסור, אך במקרה מעין זה אין משמעות למינם של בני הזוג, והחובה "המוסרית" לסייע היא הדדית (כלומר גם הגבר יכול לתבוע מזונות מגרושתו). | 
