מזונות ילדים - כללי

בחישוב מזונות הילדים יש להביא בחשבון את צרכיהם של הילדים, היקף ההכנסה הפנויה של ההורים וכן את היקף הזמן בו הילדים ישהו בכל משק בית.

אין ספק שהסכמה הדדית בין בני זוג מתגרשים עדיפה על התדיינות משפטית, קל וחומר כאשר על כף המאזניים מונחת הדאגה למזונות הילדים.

יש להניח ששני ההורים שותפים לשאיפה לשמר את רמת חייהם של ילדיהם במטרה למנוע מהם זעזועים נוספים, אך לא תמיד הדבר אפשרי, בין השאר עקב כך שמשק הבית שקיים עד עתה את המשפחה כולה עם הגירושים מתפצל לשני משקי בית נפרדים ומגדיל בכך את סך ההוצאות של ההורים.

בעוד במדינות רבות כבר נקבעה נוסחה מתמטית ברורה לחישוב דמי המזונות על בסיס העקרונות שזה עתה צוינו, בישראל הנושא עדיין נמצא בהליכי בדיקה וגיבוש ע"י ועדה שמונתה ע"י משרד המשפטים (ועדת שיפמן), אשר ככל הנראה בעתיד הלא רחוק תמליץ על נוסחה לחישוב דמי המזונות בישראל.

בהיעדר הסכמה בנושא המזונות בין ההורים יובא העניין להכרעת ביהמ"ש/בתי הדין, המסתמכים על החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי'ט הקובע, שעבור בני הדת היהודית, הנוצרית והמוסלמית יחול הדין האישי של אותה דת, הווה אומר שכיום עיקר האחריות למזונות ילדים מוטלת על האבות.

אף שהדין האישי מטיל את מירב האחריות לתשלומי המזונות על האבות קיים חוסר וודאות לגבי גובה המזונות שיפסוק ביהמ"ש/ביה"ד, במיוחד לנוכח פסקי הדין וההלכות החדשות של בית המשפט העליון בנושא זה, ולא אחת נקבעים למקרים דומים שעורי מזונות שונים ואף ניכרת מגמה של צמצום הפערים בין אבות ואמהות באחריות הכלכלית למזונות הילדים בין ההורים.

מלבד ההבדלים בפסיקה בין שופטים ובתי משפט יצוין שאף לא אחת נטען כי בבתי הדין הרבני נוטים לקבוע תשלומי מזונות בשיעור נמוך מהנהוג ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה.

מרכיבי תשלום המזונות

•  מזונות - תשלום המזונות אמור לכלול את הוצאות הקטין על מזון, ביגוד, הנעלה, חשמל, מים, ארנונה ועד הבית וכדומה. בהסתמך על פסיקות קודמת, ביהמ"ש נוהג לקבוע סך 1,250 ₪ לחודש כסכום מזונות מינימאלי לקטין לא כולל מדור (השתתפות יחסית בתשלום שכ"ד) וכן ללא הוצאות חינוך, והוצאות חריגות (משקפיים, רופא שינים וכדומה). יש להעריך שככל ורמת החיים אליה הורגל הקטין גבוהה יותר ושהכנסתם הפנויה של ההורים ורמת חייהם גבוהה כך יתכן ויגדל שיעור המזונות.

• מדור - תשלומי המדור נועדו לצורך הבטחת קורת גג לקטין, באמצעות תשלום חלקו היחסי של הקטין בשכ"ד גם אם מדובר בדירה שבבעלות האם.
  חבות זו הינה יחסית לפי הפירוט הבא:
  עבור - ילד אחד בשיעור 30% מעלות שכירות.
  עבור - שני ילדים בשיעור 40% מעלות שכירות.
  עבור - שלושה ילדים ומעלה 50% מעלות שכירות.
  יודגש שתשלום המדור מתייחס לדירה בה מתגוררים הקטינים פיזית ושביהמ"ש נוטה להגביל את תשלומי המדור לרמת החיים אליהם הורגלו הקטינים.
  לדוגמה, דירה ששכ"ד שלה שווה ערך ל- 4,000 ₪ תשלום המדור לשני ילדים יעמוד על 1,600 ₪ לחודש.

• הוצאות מיוחדות - הינן לרוב הוצאות בלתי צפויות שאינן חוזרות על עצמן באורח קבוע ושעל שני ההורים לשאת בהן מתוקף פסק הדין או מתוך הסכמה (ולא בהכרח בחלקים שווים), כגון: הוצאות לימוד, מעון, צהרונים, משקפי ראייה, טיפולי שיניים, יישור שיניים, טיפול פסיכולוגי, שיעורי עזר, שיעורי נהיגה, טיול לחו"ל, נופש, קייטנות וכדומה.

העקרונות לקביעת גובה המזונות בבתי המשפט/בתי הדין

כאמור, בתי המשפט/הדין בקביעת מזונות לילדים מסתמכים על הדין היהודי אשר מקיים שתי הבחנות בסיסיות:

1. הבחנה המבדילה בין "צרכיו ההכרחיים" לבין "צרכים הנוספים" של הילד:

צרכים הכרחיים	הינם הצרכים הקיומיים בהם אמור האב לשאת לבד, כגון: מזון, ביגוד, הנעלה, בריאות, חינוך (לא כולל חוגים וכיוצ"ב) ומדור (החלק היחסי של הילדים בשכ"ד/משכנתא,ארנונה, חשמל וכדומה).
צרכים נוספים	אלו צרכים משניים שחיובם מוגדר "מדין צדקה" ובהם אמורים ההורים לשאת יחדיו כגון חוגים, תרבות, מתנות וכדומה.

2. הבחנה המבדילה בין "גילאים" שונים:

גיל 0-6	"קטיני קטנים" ובתקופה זו החבות המוטלת על האב היא מלאה ללא קשר ליכולתו הכלכלית.
גיל 6-15	האב ממשיך לשאת בצרכים ההכרחיים לבדו, אך על האם להשתתף בעלות הצרכים הנוספים.
גיל 15-18	הואיל ומגיל זה הקטין כבר יכול לעבוד למחייתו, הן הצרכים ההכרחיים והן הצרכים הנוספים נחשבים מ"דין צדקה" ולכן החיוב אמור להתחלק בין שני ההורים בהתאם להכנסתם הפנויה.
גיל 18-21	שיעור תשלומי המזונות יורד לשליש וישולם עד לתום השירות הצבאי.

שאלות ותשובות נפוצות:

לאשתי משכורת גבוהה משלי, מה יהיה גובה דמי מזונות הילדים?
הואיל וכיום שיעור המזונות נפסקים ע"פ הדין האישי המטיל את עיקר האחריות למזונות הילדים על האב תוך חיובו הבלעדי בצרכים ההכרחיים של הילדים שיעור המזונות שיידרש האב לשלם לא יושפע מגובה משכורתה של האם למעט ברכיב ההוצאות הנוספות.

בעלי מובטל, כיצד הדבר ישפיע על גובה חיובו במזונות ילדים?
בית המשפט אינו מתחשב במצבו הכלכלי של האב וקובע את שיעור המזונות לפי צרכי הילדים. יתירה מכך, ביהמ"ש אינו בוחן את הכנסתו בפועל של האב כי אם את כושר השתכרותו ("פוטנציאל ההשתכרות"), כלומר אם האב הרוויח בעבר שכר מסוים ביהמ"ש מניח שהאב יוכל לשוב ולמצוא עבודה באותו שכר. למיותר לציין שבעטיה של התייחסות זו של ביהמ"ש נקלעים אבות רבים לקשיים בתשלומי המזונות.

בידי פסק דין המחייב את האב במזונות ילדיו אך האב אינו משלם:

בפנייך שני אפיקים:

הראשון: פניה ל"הוצאה לפועל" בבית המשפט לאכיפת פסק הדין, אם כי דרך זו יעילה בעיקר כאשר האב הוא בעל אמצעים. לצורך גביית מזונות ילדים ניתן לנקוט כנגד החייב בהליכים שונים, כגון: עיקול משכורתו, עיקולי כספים וחסכונות, עיקולי רכב ונדל"ן, עיכוב יציאה מן הארץ וכן הוצאת פקודת מאסר.

השני: פניה ל"מוסד לביטוח לאומי" (המל"ל) לקבלת תשלומי מזונות, אך זאת בהתאם לקריטריונים של המל"ל, אשר מסייע רק לבעלי משכורות נמוכות ולפי תעריפים משלו ולא ע"פ הסכום שנפסק. את ההפרש ניתן לגבות באמצעות ההוצאה לפועל.

שילמתי מזונות ובכל זאת הוגשה נגדי תביעה בהוצאה לפועל, מדוע?

לא אחת מתגלעים חילוקי דעות בין משלמי המזונות (החייבים) לבין מקבלי המזונות ביחס לתשלומים, ולא אחת אף נעשה שימוש קנטרני בהפעלת הליכי הגביה כנגד החייבים. מי שננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל רשאי להתגונן נגדם בטענת "פרעתי" ואז יקוים דיון בטענה זו. מן הסתם, נטל ההוכחה מוטל על החייב ועל כן מומלץ לתעד כל תשלום מזונות ובמיוחד תשלומים שנעשו במזומן. יש לשמור את הקבלות באופן מסודר ולאורך זמן. יש להימנע מתשלומים שהינם חלק מהמזונות לצד שלישי (לדוגמה תשלום ישירות לבית הספר) הואיל ובדרך כלל לא יוכרו תשלומים אלה כחלק ממזונות הילדים, אלא אם בהסכם הגירושין/פסק הדין למזונות נקבע במפורש אחרת. אי הקפדה על כללים אלה עלול לגרום למשלם המזונות להידרש בפעם השנייה לאותו תשלום.

האם קיימת חובת מזונות לילד שנולד מחוץ לנישואים?
לכל ילד הזכות למזונות מהוריו בין שנשאו ובין שלא. כאשר קיים ספק לגבי זהות האב ניתן לתבוע עריכת בדיקת רקמות.

האם ניתן לתבוע הגדלה או הקטנה של המזונות?
אף שפסק דין למזונות רואה עתיד, לעולם אינו סופי. העילה להגשת תביעה מעין זו צריכה להוות שינוי נסיבות מהותי, לדוגמה: שינוי משמעותי במצבו הבריאותי של אחד הצדדים.

לאחר שחתמנו על הסכם הגירושין וויתרתי על רכוש בתמורה לתשלומי מזונות נמוכים אשתי תבעה בשם הילדים הגדלת מזונות?

הואיל והילדים אינם מחויבים להסכם הגירושין אמהות רבות מנצלות פרצה זו ולאחר שהשיגו יתרונות שונים (רכוש, גט מהיר) בהסכם הגירושין מגישות תביעה בשם הילדים, אשר אינם מחוייבים להסכם גירושין.

בעבר נהוג היה לכלול בהסכמי גירושין סעיפי שיפוי לפיהם מתחייבת האישה, ו/או ערבים מטעמה, לפצות את האב באם תוגש תביעה להגדלת המזונות, ואולם היום אין מאשרים בהסכמי גירושין סעיפי שיפוי.

האם לבית הדין הרבני הסמכות לקבוע מזונות קטינים או שרק לבית המשפט לענייני משפחה?

לא ניתן לקיים בבית הדין הרבני דיון בנושא מזונות קטינים ללא הסכמת כל הצדדים, גם אם הבעל הקדים את האם והגיש לפניה תביעה בבית הדין הרבני, לילדים ולאם הזכות לקיים את הדיון.

מה אם נולדו לאב עוד ילדים?

ביהמ"ש מבסס את קביעת המזונות לילדים ע"פ צרכיהם, לכן בדרך כלל ביהמ"ש לא יראה בהתרחבות המשפחה של האב שינוי מהותי המצדיק את התערבותו והקטנת שיעור המזונות, ואכן עלול להגיע מצב בו חלק נכבד יותר מהכנסת האב יופנה כדמי מזונות לילדיו של האב מגרושיו מאשר לילדיו החיים עימו במשפחתו החדשה.