מסוגלות הורית
כולנו הורים
במקרי גירושין רבים סלע המחלקות בין ההורים ניסוב על משמרות הילדים כאשר כל אחד מההורים טוען שכישוריו ההוריים עולים על כישורי ההורה השני ועל כן על הילדים להיות במשמורתו.
כישורינו ההוריים כוללים בין השאר את יכולתנו לטפל בילדים ברמות שונות, כגון:
- o פיזית - החל מהיכולת להרים את התינוק כשצריך, לערוך לו אמבטיה, להחליף חיתול וכדומה.
- o חברתית - פתיחות, הקשבה לצרכיו החברתיים והנפשיים של הילד והתמודדות עם אלו.
- o ערכית - יכולת להקנות לילד חינוך הולם לערכים ומשמעת.
- o כלכלית - ניהול צרכיו הכלכליים של הילד והענקת סביבה הולמת לגידולו.
קיימת גישה הגורסת שניתן לשקלל את מכלול יכולות ההורים ולקבוע למי מבין ההורים יש כישורים הוריים טובים יותר, ובמילים אחרות למי מההורים "מסוגלות הורית" טובה יותר.
במקרים רבים בהם מתגלעת מחלוקת קשה בין ההורים ביחס למשמורת מפנה בהמ"ש את ההורים למבדקי מסוגלות הורית.
האם מבדקי מסוגלות הורית תקפים?
בקרב עובדי רווחה רבים, עו"ד ושופטים רווחת הגישה שניתן לשקלל את הפרמטרים הנ"ל לכדי קביעה מי מההורים בעל מסוגלת הורית טובה יותר, ואולם תקפותם של מבדקים אלה שנויה במחלוקת עזה וזו משתי סיבות עיקריות:
- א. תקפותם המדעית של מבדקים אלה לא הועמדה במבחן ולא הוכחה מדעית.
- ב. מעולם לא נקבע ע"י גורם אקדמי מדעי מוסמך באיזה כלים ו/או שיטה יש לבצע את הבדיקות כדי להגיע לתוצאות תקפות שלא לומר חד משמעותיות.
יוצא איפה שמבחני "מסוגלות הורית" הנעשים כיום, רובם ככולם, חסרי תוקף מדעי, ובהעדר תקן או הגדרה מוסמכת של מבדקים אלה למעשה מדובר בהליך שמבוצע באופן אינטואיטיבי בידי "מומחים" הפועלים שלא על בסיס הסמכה קונקרטית וספציפית לנושא מטעם גוף רפואי או אקדמי, ולמעשה עיקר משקלם של המבדקים כיום נובע מכך שבמרבית המקרים שני ההורים ( הצדדים בדיון המשפטי) הביעו בבהמ"ש את הסכמתם לקיומו של המבדק, אולם אי אפשר להתעלם מהקונטקסט בו בדרך כלל "הסכמה" זו נתנה תחת צלו המאיים של הדיון בבהמ"ש. די ברור מצבו של הורה שלא יענה להצעת ביהמ"ש ו/או הצד שכנגד לבדיקת מסוגלות הורית, שכן מייד הוא עלול להיתפס בעיני בהמ"ש כמי שיש לו מה להסתיר או כמי שחושש שתוצאות המבדק יהיו לרעתו.
יודגש שלמרבית ההורים קיימת מסוגלות הורית תקינה, ואז ההבדלים בין מסוגלותם של שני ההורים היא למעשה שולית ביותר אם לא חסרת משמעות לחלוטין.אמנם ריבוי הפרמטרים והרמות השונות בהן יש לבחון את ההורות ממחישה הבדלים בתפקוד ההורים בתחומים שונים, אך גם כאשר אחד ההורים טוב יותר בפרמטר מסוים במקרים רבים ההורה השני טוב יותר בפרמטר אחר וכך למעשה שני ההורים באים לידי ביטוי בתחומים שונים בהורותם ולא פעם אף מאזנים ומשלימים זה את זה לטובת הקטין.
על אף השאיפה לאפשר לילד תנאים מיטביים לגידולו לא תמיד ניתן לשקלל בין כל הפרמטרים, מה גם שצרכיו של הקטין משתנים מעת לעת, כך למשל לעיתים עדיפה לקטין קרבתו של הורה מסוים בתקופת גיל אחת ובתקופת גיל אחרת הדברים יתהפכו וחוזר חלילה.
אי אפשר גם להתעלם מכך שבכישורינו ההוריים יכולים להתחולל תמורות עם הזמן, בין כתוצאה משינויי נסיבות, ובין כתוצאה מנקיטת יוזמה, כגון לימודים והדרכה.
מתי כן יש משמעות למבדקי מסוגלות הורית?
חרף הביקורת הקשה הקיימת על מבדקי המסוגלות הורית במתכונתם הנוכחית יכולים מבדקי מסוגלות הורית לסייע במתן העדפה להורה מסוים, אך זאת רק במקרים קיצוניים בהם נעשתה הבחנה ברורה שאחד ההורים לוקה באופן קיצוני בתפקודו כהורה, כגון במקרים של מחלת נפש, התמכרות, תלות קשה, נטייה פלילית וכדומה... ואולם, במרבית המקרים מעין אלה ניתן לבחון את כשירות ההורה גם שלא באמצעות מבדקי מסוגלות הורית, שעלותם גבוהה מאד*, ודי היה באמצעים שגרתיים, כגון חוות דעת רפואית רגילה כדי להגיע לאותם הממצאים.
* הערה: עלותם של מבדקי מסוגלות הורית גבוהה ומוטלת בד"כ על שני ההורים, אם כי לא תמיד בהמ"ש מחייב את שני ההורים באופן שווה בעלות המבדקים בין עקב היותו של מי מההורים בעל אמצעים רבים יותר או כדי להענישו. אחת הטענות הקשות כנגד מבדקי מסוגלות הורית כי היא מהווה מכשיר ל"עשיית כסף" על גבם של ההורים.
אך טבעי למצוא שבמרבית המקרים בהם שני הורים מבקשים לעצמם את המשמורת על הילדים נמצא שאין פערים גדולים ומשמעותיים בין מסוגלותם ההורית של שני ההורים, שכן אחרת יש להניח שמראש לא היו נאבקים על כך.
מתכונת מבחני מסוגלות הורית
כאמור לעיל, כיום אין מתכונות אחידה ומוגדרת למבדקי מסוגלות הורית וכל "מומחה" פועל על פי גישתו ובוחר באילו כלים לערוך את הבדיקות ובאיזה מינון. הכלים כוללים בדרך כלל: מפגשים וראיונות עם ההורים ביחד ובנפרד, תצפיות על מפגשים של ההורים עם הילדים, ראיונות עם הילדים, מבחנים פסיכו- דיאגנוסטיים, בדיקה ואסוף מידע על בני המשפחה.
)
