משמורת ילדים:
האם בית המשפט מתחשב ברצון הילד בקביעת המשמורת?
בית המשפט נוטה לתחשב ברצון הילד, אך זאת בכפוף לגיל הילד. בעבר נטה ביהמ"ש להתחשב בדעת הילידים רק מגילאי 13-14 ואילך, ואילו כיום קיימת נטייה לשמוע ולהתחשב בדעת ילדים אף צעירים מגיל זה, אך זאת בכפוף להתרשמות השופט ו/או פקיד/ת הסעד לסדרי דין שהקטין מסוגל לעמוד על דעתו וכי אינו מושא להשפעות זרות. מקובל כי השיחה עם הקטין תתקיים באופן בלתי פורמאלי בלשכתו של השופט ובדרך כלל ללא נוכחות ההורים. הקטין יכול להימנע מהופעה בפני השופט ולבקש שפקידת הסעד תציג בפני ביהמ"ש את עמדתו.
ברצוני לקחת את הקטין לטיול בחו"ל?
הוצאת ילד לחו"ל על ידי מי מההורים (הגרושים או הנמצאים בהליכים משפטיים) טעונה הסכמה מראש ובכתב של ההורה השני. כך גם נדרשת חתימת שני ההורים להנפקת דרכון במשרד הפנים. מקובל, כתנאי להוצאת הקטין מהארץ ולהבטחת השבתו, לדרוש ערבויות שונות.
האם ניתן לפתוח מחדש את נושא המשמורת?
כן, נושא המשמורת אינו נושא סגור, וניתן לפותחו בכל עת וזאת בכפוף לשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת. יש לזכור שככלל ביהמ"ש מעדיף רציפות ויציבות ואינו רואה בעין יפה שינויים תכופים במשמורת.
גרושתי לא מאפשרת לי לקיים את הסדרי הראייה עם הילדים, מה עלי לעשות?
הכלל הראשון הינו לשמור על קור רוח בכל מחיר, ולא להיגרר לויכוחים קולניים, איומים וכל מעשה קיצוני. למרות שאין לצפות לעזרה ממשית מהמשטרה יש לפנות לרישום תלונה בגין הפרת הסדרי הראיה והוראה חוקית על מנת לתעד את האירוע. בהמשך ובמקביל יש לפנות להכרעה השיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה/ בית הדין הרבני) בבקשה לאכוף את הסדרי הראיה. קיימת אפשרות לבקש מבית המשפט כי ימנה פקה"ס לסדרי דין אשר תפקח על קיום הסדרי הראיה.
יש לנו הסכם משמורת והסדרי ראייה ובכל זאת יש לנו חילוקי דעות לגבי היישום – מה ניתן לעשות?
ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה למינוי פקה"ס לצורך פיקוח על קיום הסדרי הקשר, וכן לצורך סיוע בעריכת הסכם לחלוקת זמנו של הקטין בין שני בתי ההורים, בין בימי חול ובין בחגים ובחופשת ביה"ס.
האם יש לסבים וסבתות זכות להסדרי קשר עם הקטינים?
כן, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת המגמה להכיר בזכויות קרובי משפחה לקשר עם הקטין וזאת מתוך ההכרה שהדבר משרת את טובת הילד, הווה אומר שבעולמו יהיה מקום למשפחתו הנרחבת, ושהדבר עולה בקנה אחד עם זכויותיו של הקטין לקשר עם כל קרוביו. הצורך בהתערבות משפטית בעניינים מעין אלה צורם במיוחד כאשר הרקע לאי קיום הסדרי קשר שוטפים נובע מכך שאחד מהורי הקטין נפטר/נהרג והקשר עם משפחת המנוח/ה, סבים ודודים, מתרופף.
מהי "אמנת האג"?
אמנת האג, מסדירה החזרת ילדים קטינים, שהורחקו שלא כדין ממקום מושבם (נחטפו) חזרה למדינתם. מטרת האמנה ומהותה היא השבת המצב לקדמותו (טרם החטיפה) ולכן מהות הסדרי החוק הנובעים מן האמנה נועדו להבטיח החזרה מיידית של הילדים למקום מושבם הקבוע וכן לכבד זכויות משמורת שנקבעו במדינת הבסיס. במסגרת הסעד החוקי הניתן ע"פ האמנה לא נבדקת שאלת המשמורת הקבועה על הילד בהנחה שסוגיית המשמורת צריכה להידון במקום מושבו הקבוע של הקטין (המקום שממנו הורחק הילד). אמנת האג חלה על ילדים עד גיל 16 בלבד. על אמנת האג חתומות 22 מדינות וביניהן ישראל.
מהי אמנת הילד?
אמנת הילד הינה אמנה בינלאומית אשר אושררה גם בישראל והעוסקת בזכויות ילדים. האמנה חוברה ע"י ועדת האו"ם לנושא הילדים, וצורפה ע"י עצרת האו"ם לחוקים הבינלאומיים. האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים, בין השאר:
א. זכות לחינוך וטיפול רפואי והגנה.
ב. הבטחת הזכויות ללא אפליה וללא התייחסות למאפייני דת, גזע, מגדר, שפה וכו'.
ג. טובת הילד תהווה השיקול הראשון במעלה. המדינות החברות יבטיחו לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו.
ד. המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של ההורים או של בני המשפחה המורחבת או של הקהילה על מנת לספק הכוונה והדרכה לילד המתפתח.
ה. לילד שמורה הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם.
ו. המדינות החברות יבטיחו כי לא יופרד הילד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק במקרים מסוימים כגון התעללות, הזנחה וכו'. במקרה זה המדינות יכבדו את זכויות הילד המופרד.
ז. לילד שהוריו גרים במדינות שונות יש זכות לקיים קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם יחד.
ח. המדינות החברות יכירו בעקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו.
ט. לילד המסוגל לחוות דעה משלו יש זכות להביע דעה כזו. האמנה מחייבת את המדינות החתומות לאפשר לילד להשתתף בכל הליך בו מתקבלת החלטה הנוגעת לו ומבקשת שנקודת ההשקפה של הילד תילקח בחשבון בנושאים אלו, בהתאם לגיל הילד ולכשריו המתפתחים.
חלוקת רכוש:
האם נכס שנצבר מלפני הנישואין בידי צד אחד יישאר תמיד בידיו בחלוקת הרכוש?
למרות שזה אכן הכלל, היו כבר מספר תקדימים בהם נישואין הרמוניים וממושכים גרמו להחלת הלכת השיתוף על נכסים מעין אלו, לפחות באופן חלקי, במיוחד לנוכח כך שאחד הצדדים עמד לצאת מנישואים ממושכים אלה בחוסר כל.
האם רישום נכס על שם אחד מן הצדדים מהווה הוכחה לבעלותו הבלעדית על הנכס?
לא, הרישום ע"י אחד מבני הזוג אינו עומד בסתירה לחזקת השיתוף, הואיל והרישום אינו מייצג את הבעלות האמיתית של הנכס. יתירה מכך, הוא גם אינו משקף את רצונם וכוונתם של הצדדים באשר לבעלות בנכס.
גרנו במהלך שנות הנישואין בבית אשר שייך לבן/בת זוגי מלפני הנישואין והשקענו בו כספים רבים - מה מעמדי ביחס לרכוש זה?
אם במהלך השנים תחזוקת הנכס והשבחתו נעשתה מן הכיס המשותף של בני הזוג, קל וחומר במקרה בו שולמה המשכנתא מכיסם המשותף של בני הזוג, שיש מקום לתבוע את החלת הלכת השיתוף על הנכס אפילו אם מדובר בשיתוף חלקי בלבד.
אין לי מידע מדויק על הנכסים שמחזיק/ה בן/בת זוגי ואני חושש שקיים רכוש מוסתר?
בהסכם חלוקת הרכוש כדאי לדרוש שכל צד יצרף הצהרה על הרכוש שבידיו למקרה שיתגלה רכוש בעתיד וכדי לתחם את הסכם הויתור כלומר שניתן יהיה להגיש תביעות עתידיות על רכוש שיתגלה.
מה היא "הברחת נכסים"?
לא אחת ישנם בני זוג המנצלים לרעה את חוסר מערותם של בני זוגם בענייני הרכוש כדי לעביר מבעלותם נכסים באמצעות מכירות פיקטיביות ושאינן פיקטיביות לצד שלישי. כמו כן, יש הדואגים לרוקן את חשבונות הבנק באמצעות העברת כספים לחשבונות סודיים (בארץ ובחו"ל) וכן ליצור חובות מדומים (הן משום שהם חלים על שני בני הזוג והן כדי להציג מצב פיננסי קשה), ישנם גם מקרים בהם אחד הצדדים מבצע רכישות מופרזות בכרטיסי אשראי... בידיעה שהחוב יחול גם על בן/בת הזוג. קיימת גם אפשרות של מתן התחייבות לתת את הנכס במתנה או כתרומה כדי למנוע את חלוקת הנכס בין בני הזוג. בד"כ כאשר הצד השני מתעורר משאננותו הוא מתקשה מאד להשיג מידע מדויק על היקף הברחת הנכסים ולהתחקות אחר כל הנכסים. עם זאת, חוק יחסי ממון מאפשר להכרעה השיפוטית לתת משקל באיזון המשאבים ולנהוג ברכוש שהוברח כאילו הוא עדיין של אותו בן/בת זוג.
איך ניתן להגן על נכס מפני חזקת שיתוף?
הדרך הפשוטה להגן על נכס מפני חזקת השיתוף היא באמצעות הסכם ממון, או פס"ד הצהרתי.
הרכוש המשותף הינו פרי עבודתו של אחד מבני הזוג בלבד, כיצד הרכוש יחולק?
כעיקרון הרכוש המשותף יחולק באופן שווה, חרף העובדה שמקורו בהכנסת רק אחד מבני הזוג, וזאת מתוך הנחה שכל אחד מבני הזוג תרם ככל יכולתו, ואולם להכרעה השיפוטית, לפי חוק יחסי ממון, נתונה הסמכות לחרוג בעת ביצוע איזון המשאבים מחלוקה שווה.
האם ביהמ"ש רשאי לדחות תביעה לפירוק שיתוף דירה?
כן, לבית המשפט הסמכות לעכב מכירת הדירה, עד למציאת הסדר מגורים חלופי לילדים, ההולם את צורכיהם, אך זה "פתרון זמני" בלבד.
מה זה "נכסי קריירה"?
כיום ישנה הכרה גוברת והולכת בכך שבעלי קריירה, חבים במידה זו או אחרת חלק מהצלחתם לבן/בת הזוג אשר תמכו בהם לאורך הדרך, לעיתים אף תוך הקרבה, כדי לאפשר לו להגיע להישגיו, ועל כן מגיע להם חלק בהצלחה זו. על אף ההכרה הגוברת ב"הון אנושי" קיים קושי רב לשערכו.
האם תמיד חל שיתוף בחובות?
למרות שע"פ חזקת השיתוף ישנה שותפות בחובות יש להבחין בין חובות הנוגעים למשק המשפחה המשותף ואשר מהם נהנתה המשפחה, כגון: לצורך רכישת רכב, משכנתא, חוב במכלת, חוב עסקי וכדומה לבין חובות שאינן לטובת משק המשפחה ואשר נגועות בחוסר תום לב, כגון: חוב שנוצר תוך הפרת אמונים במשפחה (החזקת פילגש), רכוש פרטי נפרד, חוב שמקורו במעשה עבירה (מרמה, פלילי) וחוב שנעשה לאחר פרידת בני הזוג.
מזונות אישה:
האם יש קשר בין גובה מזונות האישה ובין רכושה?
בקביעת "מזונות אישה" לא יילקח בחשבון רכושה אבל כן פירותיו, כך למשל שכר הדירה שמניבה דירה השייכת לאישה יהווה חלק מהכנסתה ועל כן יקוזז בהתאם.
מה קורה כאשר בני הזוג לא יהודים או נשאו בנשואים אזרחיים?
חובת תשלום "מזונות אישה" אינה תקפה בנישואים אזרחיים, ואולם הואיל ומדובר בחוזה נישואין החובות והזכויות נגזרים מחוק החוזים (התשל"ג- 1973), ועל פי מה שסוכם בין הצדדים. עם זאת, אין פירוש הדבר כי אחד הצדדים יוכל להפקיר את הצד השני לרעב ומחסור, אך במקרה מעין זה אין משמעות למינם של בני הזוג, והחובה "המוסרית" לסייע היא הדדית (כלומר גם הגבר יכול לתבוע מזונות מגרושתו).
מזונות ילדים:
לאשתי משכורת גבוהה משלי, מה יהיה גובה דמי מזונות הילדים?
הואיל וכיום שיעור המזונות נפסקים ע"פ הדין האישי המטיל את עיקר האחריות למזונות הילדים על האב תוך חיובו הבלעדי בצרכים ההכרחיים של הילדים שיעור המזונות שיידרש האב לשלם לא יושפע מגובה משכורתה של האם למעט ברכיב ההוצאות הנוספות.
בעלי מובטל, כיצד הדבר ישפיע על גובה חיובו במזונות ילדים?
בית המשפט אינו מתחשב במצבו הכלכלי של האב וקובע את שיעור המזונות לפי צרכי הילדים. יתירה מכך, ביהמ"ש אינו בוחן את הכנסתו בפועל של האב כי אם את כושר השתכרותו ("פוטנציאל ההשתכרות"), כלומר אם האב הרוויח בעבר שכר מסוים ביהמ"ש מניח שהאב יוכל לשוב ולמצוא עבודה באותו שכר. למיותר לציין שבעטיה של התייחסות זו של ביהמ"ש נקלעים אבות רבים לקשיים בתשלומי המזונות.
בידי פסק דין המחייב את האב במזונות ילדיו אך האב אינו משלם:
בפנייך שני אפיקים:
הראשון: פניה ל"הוצאה לפועל" בבית המשפט לאכיפת פסק הדין, אם כי דרך זו יעילה בעיקר כאשר האב הוא בעל אמצעים. לצורך גביית מזונות ילדים ניתן לנקוט כנגד החייב בהליכים שונים, כגון: עיקול משכורתו, עיקולי כספים וחסכונות, עיקולי רכב ונדל"ן, עיכוב יציאה מן הארץ וכן הוצאת פקודת מאסר.
השני: פניה ל"מוסד לביטוח לאומי" (המל"ל) לקבלת תשלומי מזונות, אך זאת בהתאם לקריטריונים של המל"ל, אשר מסייע רק לבעלי משכורות נמוכות ולפי תעריפים משלו ולא ע"פ הסכום שנפסק. את ההפרש ניתן לגבות באמצעות ההוצאה לפועל.
שילמתי מזונות ובכל זאת הוגשה נגדי תביעה בהוצאה לפועל, מדוע?
לא אחת מתגלעים חילוקי דעות בין משלמי המזונות (החייבים) לבין מקבלי המזונות ביחס לתשלומים, ולא אחת אף נעשה שימוש קנטרני בהפעלת הליכי הגביה כנגד החייבים. מי שננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל רשאי להתגונן נגדם בטענת "פרעתי" ואז יקוים דיון בטענה זו. מן הסתם, נטל ההוכחה מוטל על החייב ועל כן מומלץ לתעד כל תשלום מזונות ובמיוחד תשלומים שנעשו במזומן. יש לשמור את הקבלות באופן מסודר ולאורך זמן. יש להימנע מתשלומים שהינם חלק מהמזונות לצד שלישי (לדוגמה תשלום ישירות לבית הספר) הואיל ובדרך כלל לא יוכרו תשלומים אלה כחלק ממזונות הילדים, אלא אם בהסכם הגירושין/פסק הדין למזונות נקבע במפורש אחרת. אי הקפדה על כללים אלה עלול לגרום למשלם המזונות להידרש בפעם השנייה לאותו תשלום.
האם קיימת חובת מזונות לילד שנולד מחוץ לנישואים?
לכל ילד הזכות למזונות מהוריו בין שנשאו ובין שלא. כאשר קיים ספק לגבי זהות האב ניתן לתבוע עריכת בדיקת רקמות.
האם ניתן לתבוע הגדלה או הקטנה של המזונות?
אף שפסק דין למזונות רואה עתיד, לעולם אינו סופי. העילה להגשת תביעה מעין זו צריכה להוות שינוי נסיבות מהותי, לדוגמה: שינוי משמעותי במצבו הבריאותי של אחד הצדדים.
לאחר שחתמנו על הסכם הגירושין וויתרתי על רכוש בתמורה לתשלומי מזונות נמוכים אשתי תבעה בשם הילדים הגדלת מזונות?
הואיל והילדים אינם מחויבים להסכם הגירושין אמהות רבות מנצלות פרצה זו ולאחר שהשיגו יתרונות שונים (רכוש, גט מהיר) בהסכם הגירושין מגישות תביעה בשם הילדים, אשר אינם מחוייבים להסכם גירושין.
בעבר נהוג היה לכלול בהסכמי גירושין סעיפי שיפוי לפיהם מתחייבת האישה, ו/או ערבים מטעמה, לפצות את האב באם תוגש תביעה להגדלת המזונות, ואולם היום אין מאשרים בהסכמי גירושין סעיפי שיפוי.
האם לבית הדין הרבני הסמכות לקבוע מזונות קטינים או שרק לבית המשפט לענייני משפחה?
לא ניתן לקיים בבית הדין הרבני דיון בנושא מזונות קטינים ללא הסכמת כל הצדדים, גם אם הבעל הקדים את האם והגיש לפניה תביעה בבית הדין הרבני, לילדים ולאם הזכות לקיים את הדיון.
מה אם נולדו לאב עוד ילדים?
ביהמ"ש מבסס את קביעת המזונות לילדים ע"פ צרכיהם, לכן בדרך כלל ביהמ"ש לא יראה בהתרחבות המשפחה של האב שינוי מהותי המצדיק את התערבותו והקטנת שיעור המזונות, ואכן עלול להגיע מצב בו חלק נכבד יותר מהכנסת האב יופנה כדמי מזונות לילדיו של האב מגרושיו מאשר לילדיו החיים עימו במשפחתו החדשה.
הסדרי ראיה:
האם אפשר לשלול מאב שלא משלם מזונות את הסדרי הראיה?
לא ולא! אין לפגוע בהסדרי הקשר של הקטין עם מי מהוריו, קל וחומר עקב אי תשלום מזונות. פגיעה בהסדרי הקשר של הקטין עם מי מהוריו פוגעת בראש ובראשונה בזכותו של הקטין לקשר מיטבי עם שני הוריו. גם אם אחד ההורים אינו עומד בהתחייבויותיו אין להורה השני סמכות לשלול או לחבל בהסדרי הקשר. סמכות זו נתונה רק בידי ההכרעה השיפוטית, או מי שהוסמך על ידה (פקה"ס למשל) ואי תשלום מזונות אינו מקובל כעילה משפטית המצדיקה פגיעה נוספת בקטין.
מדוע נהוג לומר שהסדרי הראייה הם להורה שאינו משמורן?
הואיל והמצב השכיח הינו שהמשמורת (החזקה) נתונה בידי אחד ההורים ("הורה משמורן") מקובל לתפוס את הסדרי הראיה כקביעת זכיותיו של ההורה שאינו משמורן, אך המצב לאשורו הוא שהסדרי הראיה עוסקים בזכויותיהם של שני ההורים, ובעצם בזכותו של הקטין לקשר מיטבי עם שני הוריו.
מה זה מרכז קשר והסדרי ראייה בפיקוח?
מרכזי הקשר נועדו לאפשר מפגש בין הורים וילדיהם בנוכחות ובפיקוח של פקידת סעד. יש מקרים בהם מרכז הקשר נקבע אך ורק כמקום מפגש "ניטראלי" כדי למנוע חיכוך בין ההורים בעת העברת הקטין מאחד לשני. ישנם גם מקרים בהם נדרש ע"י ההכרעה השיפוטית שיקויים פיקוח בזמן קיום הקשר בין הקטין להורה במיוחד במקרים בהם קיים חשש שאחד ההורים ינצל לרעה את הסדרי הקשר (למשל להסתה).
האם תמיד ההורה שלו הסדרי הראיה צריך לאסוף ולהחזיר את הילד?
הנסיעות לצורך קיום הסדרי הראיה אינן חייבות להיות באחריותו הבלעדית של אחד ההורים וזהו נושא הפתוח למו"מ בין ההורים בעת קביעת הסדרי הראיה. מלבד ההשלכות הכלכליות של הנסיעות ואובדן זמן יש לכך משמעויות נוספות שיכולות להיות מכריעות במידה ואחד ההורים יעתיק את מקום מגוריו למקום מרוחק. למשל, אחת הדרכים להתחלק בנטל היא שאחד ההורים יאסוף ושהשני יחזיר.
האם ניתן לדרוש השתתפות בעלות הנסיעות לצורך הסדרי הראיה מההורה השני?
בהחלט כן. ככל שהמרחק גדול ביותר בין שני בתי ההורים ההשלכות הכלכליות של הנסיעות לצורך קיום הסדרי הראיה תהיה ממשמעותית יותר ועל כן רצוי מאד להתייחס להיבט זה בהסכם המגדיר את הסדרי הראייה.
הסדרי הראייה מתנגשים עם הפעילויות החברתיות של הקטין – מה ניתן לעשות?
אין ספק שישנה חשיבות גבוהה שהסדרי הקשר לא יפגעו בפעילויות החברתיות של הקטין וברור שככל שהסדרי הראיה הם צרים יותר כך כל אירוע חברתי הנופל על יום שכזה מצמצם בצורה משמעותית מאד את הקשר עם ההורה ובא על חשבונו. כמובן שאם ניתן לשלב את הפעילות החברתית עם קיום הקשר זהו פתרון מצוין (למשל ללכת עם הקטין למסיבת יום הולדת). מומלץ לחתור למצב בו הסדרי הראיה לא יבואו על חשבון קשריו ועיסוקיו של הקטין, כך לדוגמה אם מגורי ההורה יהיו באותה סביבת מגורים הקטין יוכל להזמין גם לבית ההורה השני חברים למשחק דבר שיכול להקל עליו.
חברתו של האב נוכחת במפגשים של הקטין עם אביו – האם אני יכולה להתנגד לכך?
כל הורה צריך לכבד את האוטונומיה של ההורה השני בזמן שהילד אצלו, למעט אם קיים חשש מבוסס שהילד חשוף לסכנה מוחשית, או נמצא תחת השפעה שלילית העלולה להזיק לו, וגם אז ניתן לעשות זאת רק על ידי פניה לגורם מוסמך, למשל להכרעה השיפוטית, אך רצוי שלא לפנות בדברים של עלמה.
האם ישנה דרך לצמצם את המגע עם בן/בת הזוג בעת קיום הסדרי הראיה?
ניתן לצמצם במידה משמעותית מאד את תדירות הקשר עם בן/בת הזוג באמצעות איסוף הקטין ישירות ממוסד הלימודים בתום הפעילות והחזרתו בבוקר ישירות למוסד הלימודים. הסדר מעין זה מונע ויכוחים על איחורים ומצמצם במידה רבה את האינטראקציה בין ההורים. דרך אחרת, אך פחות נעימה היא להיעזר בצד שלישי או במרכזי הקשר.
האם ניתן לשנות הסדרי ראיה?
ברמת העיקרון, באין הסכמה בין הצדדים ניתן לפנות להכרעה השיפוטית בבקשה מתאימה לשינוי הסדרי הראיה. במקרים בהם תכלית הבקשה היא צמצום הסדרי הראיה ידרשו נסיבות כבדות משקל לתמוך בבקשה, לעומת זאת לבקשה להרחבת הסדרי הקשר ישנם סיכויים גבוהים יותר שההכרעה השיפוטית תיענה בחיוב גם בנסיבות קלות, והכול בכפוף לטובת הקטין.
